שוכני קרקעית שרימפסים 

נראה כי כבר ראינו הכל, דגי נוי ססגוניים, טרופם,טורפים,
של מים מלוחים,דגים מנקים,  אבל האם נתקלתם כבר באקווריום בחסרי החוליות ו- שוכני קרקעית : השרמפסים ?

סעיף הראשון: היכרות עם קבוצות שרמפסים - חסרי חוליות

בעיקרון אני רוצה לסדר את הסעיפים כך שיתאימו לכל הסוגים של השרימפסים ולכן נחלקם לקבוצות.

בעיניי יש 4 קבוצות עיקריות באקווריומי מים מתוקים.

שנם כאלו שיכולים לחיות גם במים מליחים דוגמת:אמאנו שרימפ ואף אדום.

שרימפס קריסטליים דוגמת: שרימפס דבורה, ושרימפס טייגר, דנטקולטה שבאה בצבעים רבים,

שהנפוץ והאהוד ביותר הינו השרי שרימפס (דובדבן).

קבוצה נוספת הינם שרימפסים חדשים מסלוסי, שכרגע המידע אליהן מעורפל במקצת משום שהם

מגיעים משני אגמים השונים בערכי המים שלהן.

מליחים: קבוצת שרימפסים שוכני קרקעית  זאת  נקראת כך משום שהם אינם מתרבים במים המתוקים הרגילים,

וגם אם אנו רואים ביצים שהאם נושאת ,ככל הנראה לא ייצא מזה כלום וכולם ימותו או יאכלו.

נעסוק בעניין בהרחבה תחת קטגוריית רבייה.

ערכי המים של שרימפסים שוכני קרקעית  דוגמת האמנו והבמבוק, אינם מיוחדים ונעים בטווחים של PH:6.4-7.8 וGH-5-14.

כמו כל - שרימפסים , שרימפסים רגישים בטירוף למתכות כבדות שבתוכן נחושת, שלה הם רגישים ביותר. בנוסף רמת הניטראט צריכה להיות מתחת ל10, והפוספט מתחת ל20. טווח הטמפ' גם הוא רחב, בין 22-29 מע' צלזיוס. אצל שרימפס אף אדום, המים צריכים להיות רכים יותר עם PH נמוך יותר וטמפ' שלא עולה על 27 מע'.

שרימפס דנטיקולטות: מתרבים בקלות בערכים המתאימים, ולרוב יגיעו לצפיפות אוכלוסין במהרה.

ערכי המים הם גמישים ודומים לאלו של המליחים הפשוטים.

הערכים הם גמישים, ונעים בטווחים של PH:6.4-7.8 וGH-5-14.

כמו כל ה- שרימפסים הם רגישים בטירוף למתכות כבדות שבתוכן נחושת, שלה הם רגישים ביותר. בנוסף רמת הניטראט צריכה להיות מתחת ל10, והפוספט מתחת ל20. טווח הטמפ' גם הוא רחב, בין 22-29 מע' צלזיוס.

משפחת שרימפס קריסטליים: מונה בין השאר את המינים שרימפס דבורה, ו - שרימפס טייגר.

שרימפסים אלו רגישים מאוד כמו כולם למתכות כבדות ולניטראט, אך צריכים מים סופר רכים לרבייה, ובטווח טמפ' מצומצם.

ערכי מים: PH6.0-7.2 GH4-8 KH3-6. טמפ' 21-26 מע' צלזיוס כמו כן לשרימפסים אלו נדרשים תוספת מינרלים וסידן מומסים במים או משולבים באוכל, לחידוש השריון.

שרימפס סלאוסי: בשונה משאר ה- שרימפסים כאן נדרשת אבחנה בין האגמים, שעדיין קשה לעשות.ולכן אני נאלץ לעסוק במה שהגיע לארץ.

אחד המינים היותר עמידים בשרימפסים מסלאוסי, הוא הקרדינל, ועל פיו אנסח את הערכים הרצויים לחיים טובים ורבייה.

ערכי מים לסלאוסי: PH 7.0-8.2 GH-9 הטמפ' נעה בין 27-31 מע' צלזיוס.

מכאן ניתן להסיק ששילוב של סאלוסי עם שרימפסים דוגמת הקריסטליים אינו אפשרי כמעט,

 ובסופו יגרום למותו של אחד המינים.

מזונות מקצועיים:אלו המזונות הייעודיים לשרימפסים. מזונות אלו הם לרוב שוקעים, ונותנים לרוב, מענה לכל צורכי השרימפס, הם מועשרים בסידן, שחשוב מאוד לבניית השריון המתחדש, מגנזיום וחלבון. גם כאן יש לשים לב לכמות הנדרשת, ולא להעמיס על המערכת.

מזונות מומלצים: שירקורה, OSI-spirolina plates, SHRIMP PELLETS-WARDLEY, jbl-novo prawn, ocean nutrition-shrimp wafers, Nutrafin Sinking Shrimp Pellets וכו'. ישנו גם מזון נהדר של היקרי-CRAB CUISINE, אך יש הטוענים כי הוא מעלה במהירות את ערך הKH במים, ולכן לשרימפסים דוגמת הקריסטלים, הוא פחות מומלץ.

מזונות אלו נעים בטווח שבין 15 ש"ח למזון בינוני ועד ל100 ש"ח למזון מצוין.

מזונות אלו הם למגדלי שרימפסים יותר עדינים דוגמת הקריסטלים והסלאוסי, ואין חובה להאכיל רק בהם. בכל מקרה יש לתת מגוון מזונות ולא רק סוג אחד. בנוסף, סאלוסים צריכים תזונה מיוחדת של מרק ספירולינה, אותו ילקטו.

סעיף שלישי: גודל ה- אקווריום.

 ככלל, אם כבר מגדלים שרימפסים, אז עדיף לגדלם באק' יעודי משלהם. ואם כבר אנחנו הולכים לפתוח שרימפסייה, אז יש לשים לב לנתונים הבאים:

ככל שהאק' גדול יותר כך ה- שרימפסים יצליחו להתחבא בו ולא נראה אותם.

לכן שרימפסייה טובה תהיה בין 20 ל' ל40 ל'.

כותב המאמר יודע שקיימות שרימפסיות קטנות יותר אבל.. שרימפסייה בנפחים קטנים יותר הרבה יותר קשה לייצוב, ערכי המים משתנים במהירות בכל החלפה, הטמפ' לא נשארת יציבה, וזה יכול לגרום לתמותה ומחלות של השרימפסים.

מכיוון ששרימפסים נמצאים 95% מזמנם בתחתית האק' וכמעט ואינם שוחים, את השרימפסייה שלנו נבנה כך שהאורך יהיה פקטור הרבה יותר משמעותי מהגובה כלומר שביעד של אק' 30 ל' ננסה למקסם את האורך על חשבון הרוחב דוגמא: אורך 40 רוחב 30 גובה 25.

כשמכוונים על אק' צמחייה עם שוכני קרקעית כגון שרימפסים אז צריך גם לחשוב על גובה האק', ובצמחייה אק' יהיה גבוה יותר.

נשאלת שאלה שנייה: עם מכסה או בלי מכסה? בגדול אם יש אמצעי אוורור וקירור, אז עדיף עם, מכיוון שבקיץ נצטרך לשמור על טמפ' נמוכה, ואק' בלי מכסה ישמור על מים קרירים יותר, יותר טוב מאשר אק' עם מכסה. ברם יש את בעיית בריחת השרימפסים.

אז אומנם קריסטל וסלאוסי לא נצפו כ"נמלטים" אך עדיין בכוחם לעשות זאת. במבוק ג'פוניקה וסרטנים למיניהם, מומחים בבריחות ויצאו מהחרך הקטן ביותר לגלות עולם חדש.

פתרונות: מכסה עם מאוורר של מחשב מעל עמודת המים, אק' ללא מכסה עם רשת יתושים מעליו, עדיף רשת נירוסטה למניעת חלודה, ומניעת המסה ע"י תאורה חזקה.

 לסיכום: אקווריום ייעודי לשרימפסים יהיה בנפח של 20-40 ל' ארוך ורחב ככל האפשר בהתאם לדקורציה ולשוכנים בו,יהיה עם מכסה מאוורר, ובלי חרכים מיותרים

כמו כן קיים גם תהליך ההשלה:

אחרת צפויה להיות תמותה בזמן ההשלה.

מים רכים ומי אוסמוזה הפוכה עניים מאוד במינרלים.

לעומת זאת לשרימפסים העמידים שמגדלים במי ברז יש בד"כ מספיק מינרלים אבל כדאי להוסיף

למים חומר מנטרל מתכות כבדות (לפחם פעיל אין כושר ספיחה ליוני מתכות).

מי הברז מכילים ריכוזים נמוכים מאוד של מתכות כבדות אבל די בריכוזים נמוכים לעקב את התפתחות האוכלוסייה.

סעיף שני: תזונה.

הרבה חובבים רוצים להתחיל לגדל שרימפסים אך לא ממש יודעים במה להאכיל אותם ומעלים שאלות רבות. אז קודם כל אין צורך להילחץ, שרימפסים יאכלו כמעט כל דבר שיגיעו אליו.

קצת אנטומיה על מבנה פיו, וצורת האכילה של השרימפ המצוי: אצל משפחת השרימפסים הענפה, נמצא הפה לרוב, בתחתית הגוף.

קרי-ממש מתחת, ובמקביל לראש, עד שלפעמים נראה כאילו הם אוכלים דרך ה"צוואר". השרימפ נעזר ברגליו כדי לתפוס את האוכל ובלסתותיו כדי לנגוס אט אט, במזון.

השרימפס מסוגל לקחת את מזונו איתו, אך לרוב יעדיף לאוכלו במקום הימצאו.

שרימפסים אוכלים גם מן הנמצא באק' כגון: אצות, ומיקרו אורגניזמים שחיים על גזעים וצמחים.

מזונות לשרימפסיים מתחלקים לשלושה קבוצות עיקריות:

ביתיים.

כלליים.

מקצועיים.

נתחיל בפשוט והבסיסי מזונות ביתיים.

בעיקרון ירקות טריים הם תוסף תזונתי מצוין עבור שרימפסים, ובלבד שיהיו טריים ורחוצים. ירקות אלו יש להשקיע בקרקעית האקווריום. אין להרתיח או לאדות ירקות כי אז הם מאבדים את רוב ערכם התזונתי. ירקות אף פעם לא ישמשו כמזון עיקרי לשרימפסים ויש להוסיף מקור תזונתי נוסף עליו אפרט בהמשך. כמו כן יש להוציא את הירק לאחר 12-18 שעות מרגע הכנסתו, בכדי למנוע ריקבון בתוך האק'. חשוב להניח ירק שהוא רך בכדי לתת לשרימפס את היכולת לנגוס בו.

ירקות מומלצים: מלפפון, חסה, קישוא, שום גרוס דק.

ירקות לא מומלצים: עגבנייה, כרפס, גזר (אלא אם כן נגרס לחתיכות קטנות מאוד).

מזונות כלליים: מזונות אלו הם מזונות שוקעים, אשר לא יועדו לשרימפסים, אך יכולים בהחלט להזין  אותם. יש לשים לב כי חלק מהמזונות בכמות גדולה מזהמים מאוד את המים ועל כן יש להתחשב בקצב האכילה האיטי של השרימפ. יש לדאוג שגודל הגרגיר יהיה קטן דיו, כדי שהשרימפסים יוכל לאחזו, ולנגוס בו. בכל מקרה אין לתת המון אוכל לשרימפ, כדי לא ליצור כמות גדולה של אמוניה במים. כמו כן יש לשים לב שבמזונות הללו, אין COPPER (נחושת) ואם יש אז שיהיה אחוז קטן מאוד.

מזונות מומלצים: ספירולינה בכדוריות, טטרה ביטס, אנין-נון, טבליות שוקעות לחתולים ובינונים.

מזונות לא מומלצים: דפדפים, וגרגירים לא שוקעים.